top of page
IMG_2221 (1)_edited.jpg

מעיין סבג

      מעולם לא נתתי לקושי להוות קושי, תמיד ראיתי קושי כמקפצה שהרי ידוע שרק מקושי ניתן לצמוח. קורבנות היא מקום מכבה שמונע התקדמות וצמיחה. המשפט שמנחה אותי לכל אורך הדרך הוא: ״במקסימום זה יצליח״. אני מאמינה בכל ליבי שאם חלום מסויים בוער בך אין שום סיבה שלא תגשים אותו.

 

כתבו, צילמו וערכו: שרה פלקה וישראלה מלקו.

את יכולה להציג את עצמך?

שמי מעיין סבג. גדלתי בשכונת התקווה, אני חיה בדרום תל אביב כבר 35 שנים, אני עורכת דין כבר עשור ומאוד אוהבת את מה שאני עושה גם בשליחות גדולה.

 

האם תמיד רצית להיות עורכת דין? מדוע בחרת להיות עורכת דין לענייני גירושין?

תמיד ידעתי שלימודי משפטים זה משהו שמעניין אותי. העולם הזה מאוד סיקרן אותי ובגלל זה הלכתי על זה ביג טיים ואני מודה על כך זאת אחת החלטות יותר טובות בחיי.

אני גדלתי במשפחה שהיה בה הליך גירושין שהוא לא היה פשוט, היו קונפליקטים בעצימות מאוד מאוד גבוהה וגם הרגשתי שעולם המשפט זה עולם שמאוד מתחבר אלי גם ברמה שאני מאוד תיאטרלית, אני ורבלית והיכולת שלי להעביר במילים את מה שאני רוצה לומר זה אצלי דבר נורא בולט.

 

מאיפה האומץ להיות עצמאית?

אני למשל חיה היום בחיים כיף לי לקום בבוקר אני מתה על העבודה שלי, אני אוהבת את החיים שאני מנהלת, אמרתי לעצמי "מה יעשה לך טוב יותר?", אמרתי "להיות עצמאית" אני רוצה לנהל לעצמי את הזמן, אני רוצה לנהל לעצמי את הכסף, אני רוצה להרוויח יותר, אני היום עובדת נורא קשה בשביל שהכסף ייכנס למישהו אחר לכיס ועם המון המון אומץ אמרתי לעצמי "מקסימום זה יצליח". זה תמיד לקחת את האומץ הזה ולעשות עוד דבר ועוד דבר ועוד לגדול. אין סוף לגדילה .

 

איך התמודדת עם הקשיים?

מעולם לא נתתי לקושי להוות קושי, זאת אומרת תמיד ראיתי קושי כמקום למקפצה ,הרי הדברים הטובים בחיים הם לא תמיד באים בקלות, אבל מבחינתי זה עוד מקום לקפוץ ממנו לגדול ממנו לא נתתי לזה להוות לי חסם כדי להגיע למקום אליו הגעתי , אני כן אומר שהיו רגעים שהיו מלחצים או חששתי מהם .

 כמו למשל הבחינות לשכה, בחינה שצריך באמת לשבת שלושה חודשים בבית במשך שעות לא לצאת מהחדר, וזה תקופה שאתה לא יכול לעבוד בה זה תקופה שאתה צריך להיות כל כולך בבחינות האלה וכן קצת נלחצתי מזה כי אני תמיד הייתי צריכה לכלכל את עצמי אני עובדת מגיל 15, היה מבחינתי מאוד בעייתי לא לעבוד שלושה חודשים הייתי צריכה לתכנן את זה מראש איך אני עושה את זה וזה גם לא בדיוק שלושה חודשים כי עד שיש את הבחינות ועד שאתה חוזר לתלם זה קצת יותר ,וחששתי נורא מהקושי של הבחינות זאת אומרת הייתי צריכה לתת ממש פייט בשביל לעבור את זה, אבל התגברתי על זה עבדתי קשה למדתי קשה ועברתי והצלחתי ובורך ה' אני כאן .

 

 האם היה לך מודל לחיקוי?

בכל שלב בחיים היה לי איזושהי דמות שיכולתי להסתכל עליה ולהגיד "אני לא אשאר במקום שבו גדלתי ", אני משם אצמח ו "אני אהיה אדון לעצמי" ו"אני אצליח בזכות עצמי ",וככה עשיתי פשוט.

 

האם קיבלת עזרה כלשהי?

אז אני חושבת שקודם כל הגורמי חינוך בתל אביב עזרו לי מאוד, ואני חושבת שהמורה שהייתה לי והמורים שככה מאוד מאוד האמינו שאם רק יש טיפה רצון והיכולת קיימת וצריך פשוט להאמין בעצמך לקחת את זה ולהתקדם הלאה , אבל מה שאני חושבת שעזר לי הכי הרבה זה שנתמכתי בהמון המון אנשים ונעזרתי בלי להתבייש בלי לחשוש.

 

את יכולה לספר לנו על רגע מרגש שחווית בדרך שלך למי שאת היום?

היינו צריכים לנסוע לירושלים עכשיו לאמא שלי לא היה אוטו וגם לי לא הייתי סטודנטית, הלכנו ושכרנו רכב ונסענו עד ירושלים בשביל לקבל ככה את התעודה והגענו כל המשפחה שלי ואני זוכרת שאמא שלי התרגשה בצורה בלתי רגילה באמת זה היה רגע מכונן, אמא שלי מסתכלת עלי בגאווה ואני לגמרי הצלחה שלה, היא נלחמה היא גידלה אותנו כאם יחידנית לא היה לי אבא בסיפור הוא לא גידל אותי והיא נלחמה עלינו כמו לביאה היא ויתרה על עצמה ביג טיים כדי שלנו יהיה כל מה שצריך כל הכלים כדי להגיע ליום המיוחל הזה.

 

איזה מסר היית רוצה להעביר לנשים אחרות?

אם את תיכנסי לתוך המרה הזו "שזו המשפחה שבה גדלתי " ו"קשה" ו"מכאן אני רוצה להישאר באותו מקום" היה לך אחר כך קשה עם המשפחה שלך.

אם זה משהו שאתה רוצה לעשות, ושאם זה מה שאתה אוהב, ואם זה משהו שבוער בך, אין שום סיבה שזה לא יצליח.

יש כל כך הרבה גורמים שיכולים לעזור רק תושיט יד ויושיטו לך חזרה, זאת אומרת זה נטו נטו נטו תלוי בך תרצה זה יקרה.

 אתה גם תזמן אלך את אותם האנשים ואותן אפשרויות כדי שיעזרו לך להגיע לאן שאתה רוצה.

ולכן המסר שלי לכל הנשים מכל האוכלוסיות מכל המצבים, אתן יכולות ויכולות בענק זה עניין של בחירה זה עניין של רצון וזה עניין של תודעה זה רק להכניס לעצמך לראש אני יכולה ושם דבר לא יעזור את זה .

bottom of page